אני רוצה להציג שתי שיטות פיקוח עיקריות, אשר נפוצות באתרי הבנייה השונים:  הפיקוח הצמוד והפיקוח המדגמי.

שיטת “הפיקוח הצמוד”:

המפקח הצמוד, הוא מפקח שנמצא באתר ומלווה את הקבלנים ובעלי המקצוע, כל זמן שהם באתר הבניה. הוא מתחיל את עבודתו מרגע כניסת הקבלנים לאתר, ועד ליציאת הקבלן האחרון.

יתרונה הבולט של שיטת הפיקוח זו, היא ביכולת לפקח ‘סביב השעון’, המפקח נמצא בזמינות מקסימאלית באתר, דבר המאפשרת לו לראות ולוודא, כי העבודות מבוצעות באיכות ובטיב הנדרשים וכי יש התאמה לתוכניות ולמפרטים.

נקודת ההנחה, בשיטה זו היא, כי בדרך זו יצליח למנוע כשלים ואי התאמות ‘בזמן אמת’.

בנוסף, מבחינת היזם, המפקח ממילא נמצא באתר ויכול מבחינת זמינותו לקבל על עצמו תפקידים ומשימות שונות ונוספות שאינן בהכרח עבודת פיקוח ‘נטו’ של עבודות הבניה, אלא נושאים אחרים כגון: מטלות מנהלתיות שונות, אחריות על סדר וניקיון, התעסקות עם נושאי בטיחות וביטחון, בקרה על הנכנסים לשטח אתר הבניה, טיפול באספקת חומרים, ועוד’ …

ובכך הופך למעין האחראי על האתר מבחינת היזם.

כיוון, שנוכחותו היומיומית של המפקח הצמוד באתר, הנה משאב יקר שעולה כסף רב, שיטה זו של פיקוח מתאימה בעיקר לבונים במגזר הציבורי. כאשר נפח העבודה גדול בהרבה מזה של הבניה הפרטית. התועלת שלו בהחלט מצדיקה את העלויות שבעבור שירות זה.

שיטת “הפיקוח המדגמי”:

המפקח, בפיקוח המדגמי, דוגם את עבודות הבניה באתר באופן מדגמי, הוא אינו מתיימר לבדוק 100% מעבודות הבניה, אבל תדירות הביקורות שלו, אופן ביצוע הביקורות והמעורבות שלו מול הקבלנים ובעלי המקצוע, בהחלט עושים את העבודה היטב ורמת תוצאות הפיקוח הינה מהטובות ביותר.

המונח “פיקוח מדגמי“, מעלה חשד אצל רבים כי עצם הרעיון של ה’דיגום’, מצטייר כשיטה פחות טובה, וכזו שיכולה ל’פספס’ הרבה מהנעשה באתר. כאן, בדיוק חשוב לדעת כי הדיגום בהחלט לא נעשה באופן שרירותי או אקראי, אלא על-פי שיטה סדורה המכסה היטב את כל שלבי הבניה ובהתאם לצרכים, בשלבים השונים של הבניה.

אומנם, ביקורת, או פיקוח על 100% מהתוצרים, כמו במקרה של ביקורת טיב בתעשייה, הם, לכאורה, הדבר הטוב ביותר. אך במקרה של פיקוח על עבודות הבניה אצל הבונה הפרטי, אין הדבר בהכרח נכון והכרחי. ויוסבר להלן:

הבונה הפרטי:

רבים מהבונים, בבניה הפרטית, מעדיפים שלא לרכוש את שירותיו של המפקח הצמוד, אלא להסתפק במפקח שמגיע מפעם לפעם לאתר הבניה. כלומר לפקח בשיטת “הפיקוח המדגמי“.

להלן היתרונות של הפיקוח המדגמי, על פני הפיקוח הצמוד, עבור הבונה הפרטי:

• חיסכון כספי – הפיקוח המדגמי זול יותר משמעותי, בהשוואה לפיקוח הצמוד. בעוד הפיקוח הצמוד מצריך לשכור את שירותיו של המפקח במשרה מלאה ואף יותר, בפיקוח המדגמי מדובר במספר שעות בודדות בהן המפקח נדרש להימצא באתר. 

• ניצול אפקטיבי של נוכחות המפקח באתר – הנחת העבודה בשיטת הפיקוח המדגמי היא, כי בזמנים רבים, במהלך עבודת הקבלנים, אין צורך אמיתי בפיקוח. למפקח אין באמת מה לבדוק בכל רגע ורגע משלבי הבניה ולכן זהו בזבוז משאב זמן יקר במקרה של עבודה מצומצמת, כדוגמת בניה פרטית.
• השארת אחריות הביצוע אצל הקבלן – חשוב להבין, כי הקבלן הוא האחראי הבלעדי על איכות הבניה וההתאמה לתוכניות ולפרטים. כיוון שכך, היזם צריך רק לוודא כי הקבלן עושה את עבודתו במקצועיות, עפ”י התוכניות ובאיכות הדרושה. ולא לעמוד לו ‘על הראש’ במהלך ביצוע עבודותיו. ניסיוני לימד אותי, כי ברגע שהמפקח הצמוד, נמצא בשטח ומלווה את הקבלן בכל “צעד ושעל”, באיזשהו רגע בתהליך, מיטשטשים תחומי האחריות והקבלן מסיר מעליו את האחריות על הביצוע האיכותי. לא פעם נתקלתי, בהיותי מנהל פרויקט, בטענות מפי קבלנים כי: “המפקח היה כאן ביחד איתי, מה אתה רוצה ממני ?”.
• איכות בניה – מפקח המגיע לאתר מפעם לפעם, ומוצא ליקויי בנייה בעבודות הקבלן, גורם לו, לאי נוחות רבה ובאופן הרבה יותר משמעותי מאשר מפקח הנמצא כל העת באתר ונהיה למעין ‘חבר’ של הקבלן. הדבר גורם, לרוב הקבלנים, לבצע עבודתם, תוך שימת ייתר דגש והקפדה לפרטים ולאיכות הבניה.